לוגו - עתלית
 פניה ישירה למזכיר הישוב   04-9840035
חירום 


דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה


 
 

טבע וסביבה  >>  ארכאולוגיה בעתלית
 
שביל הרכס בעתלית

בחוף הכרמל ניתן למצוא עדות להתיישבות האדם לאורך יותר מתשעת אלפים שנים. שרידים פרה היסטוריים, שרידי יישובים וערים של גויי הים והפניקים בעתלית, שרידים מתקופת הברונזה ועד לתקופה הביזנטית, הצלבנית ועד לתקופה העותו'מאנית. בשנים האחרונות הוכשר בעתלית שביל הרכס שנועד להנציח את זכרו של סרן שרון אלמקיאס בן עתלית שנפל בקרב בהר דב ב- 9.1.05. הפרויקט היה שיתוף פעולה של כמה גורמים – בית הספר גלי עתלית בראשות המנהלת רינה תירוש, ד"ר אודי גלילי, העמותה להנצחת זכרו של שרון אלמקיאס ועמותת כחול ירוק. הסיור בשביל הרכס מזמן מפגש עם ארכיאולוגיה, מורשת, היסטוריה, גיאוגרפיה טבע איכות סביבה כפי שבאים לידי ביטוי בעתלית.
 

עתלית ים – הכפר הנאוליתי

כפר ניאוליתי פרה הסטורי, בן למעלה מ-8000 שנה. הכפר שוכן 400 מטרים מעברית לחוף הים של עתלית, שקוע בעומק של 8-10 מטרים. זהו אתר גדול שכלל ממצאים ייחודים לתקופה כמו מבני אבן, קברים, מוקדי שריפה ומתקנים שונים שכולם תוארכו לסוף האלף השביעי לפנה"ס. ממצא ייחודי לאתר היתה באר שנחשפה בכפר שמתחת לים והיא העתיקה ביותר הידועה בעולם, ומעידה על כך שפני הים היו בעבר נמוכים ברבה יותר מימינו. מהממצאים שנחפרו בה עולה תמונה של יישוב קבוע באתרו לאורך של יותר מ 400 שנה שניטש בשל עליית מפלס מי הים.

הכפר הנאוליתי ברשות העתיקות

איל הנגיחה מעתלית

איל הנגיחה מעתלית הוא אחד הממצאים המיוחדים ביותר שנמצאו בחוף עתלית. הוא נמצא ע"י הארכיאולוג יהושע רמון ז"ל בשנת 1980 ומוצג כיום במוזיאון הימי, אחרי שהוצא מהמים ע"י המרכז ללימודי ים בחוג לציוויליזציות ימיות של אוניברסיטת חיפה. איל הנגיחה הוא נשק ששימש ספינות מלחמה בעולם העתיק. המתקן עשוי עץ קשה ומצופה במתכת וייעודו לנגוח אוניות יריב כדי להשיג יתרון בשדה הקרב. איל הנגיחה מעתלית הוא יציקת ברונזה גדולה במיוחד, אורכו אורכו 1.7 מ' ועוביו -20-7 מ"מ. משקלו של כל המתקן, חלקי העץ ויציקת הברונזה הגיע ל 600 ק"ג שהורכבו על חרטום האוניה. את האיל מעטרים מספר סמלים יצוקים: קלשון לוש השיניים של פוסידון, קסדה ועליה כוכב, ראש נשר ועוד. מהסמלים עולה שאיל הנגיחה של עתלית יוצר כנראה בקפריסין.

איל הניגוח הפיניקי באתר רשות העתיקות

מתקני מלח קדומים בחוף עתלית

בחוף עתלית ובגליל המערבי נערך בין השנים 2003 - 2007 סקר ארכאולוגי של רשות העתיקות. הסקר התרכז באיתור מתקנים קדומים להפקת מלח ממי הים. לאורך חופי הבונים, נוה ים ועתלית זוהו לא מעט מתקנים חצובים הכוללים מערכות תעשיתיות להפקת מלח שפעלו לאורך השנים. מתקנים אלה מהווים חלק מהמורשת התרבותית של האזור.

עתלית, מתקני הפקת מלח בחוף הכרמל וחוף הגליל המערבי.

המבצר הצלבני בעתלית - מבצר עולי הרגל
במהלך המאה ה 13, בתקופה הצלבנית נבנה בעתלית 'מבצר אי' מאסיבי וגדול שזכה לשם מבצר עולי הרגל (Castellum peregrinorum). המבצר שהוקם על שרידי יישוב קודם, היה מקום מושבם של אחרוני הצלבנים בארץ ישראל, וממנו יצאה הספינה הצלבנית מא"י לכיוון אירופה בשנת 1291.

בתחילת התקופה הצלבנית, במאה ה - 11 הוקמה על רכס הכורכר מצדית שנועדה להגן על המעבר החצוב ברכס הכורכר שיירות עולי הרגל באזור מפני התקפות שודדים בדרכם מעכו לירושלים. המצדית נודעה בשם 'מצודת דטרוא' נבנתה אחרי ששיירתו של המלך בלדווין הותקפה במקום בשנת 1103. במשך יותר ממאה שנים היתה זו הנקודה הצלבנית היחידה באזור עתלית עד שבשנת 1217 הולחט על בניית מבצרים צלבניים גם במישור החוף – עתלית וקיסריה.

בימי ממלכת ירושלים של המלך ז'אן דה בריין יצאה הקריאה לעולי הרגל להשתתף ולקחת חלק במפעל הבנייה יחד עם שני המסדרים הצבאיים – המסדר הטבטוני והאבירים הטמפלרים. , עם השלמת הבנייה ב-15 באפריל 1218 זכו עולי הרגל להיות מונצחים בשם המקום – מבצר עולי הרגל Castellum Peregrinorum)).

מסביב למבצר נבנה מערך הגנה שכלל חומה, מגדלי שמירה וחפיר שהגן על חלקו הפנימי של המבצר. מבצר עולי הרגל היה אחד המבצרים המענינים שהוקמו בארץ בשל מיקומו הייחודי.

מסביב למבצר נוצרה עם השנים עיירה צלבנית קטנה, בין חומות המבצר לקו ההגנה השני – על רכס הכורכר. תושביה עסקו בעיקר באספקת המזון למבצר ולשיירות שעברו באזור. הם גדלו דגנים, כרמים ושאר גדולי שדה לצד תעשיית פחמים. בחפירות הארכיאולוגות נמצאו שרידי מבנים רבים, כנסייה ובית קברות גדול יחסית שאת שרידיו ניתן לראות עד היום.

בשנת 1265 נכבשה הערי הצלבנית למרגלות המבצר ע"י כוחותיו של השליט הממלוכי ביברס, אך המבצר נותר על מקומו עם יושביו. הסכם שנתחם בין הצלבנים לממלוכים כעשרים שנה מאוחר יותר הבטיח את מעמדם והבטחה שהממלוכים לא יתקיפו את עתלית. אך בשנת 1291, כשנפלה בירת הממלכה עכו, נותרה עתלית המעוז האחרון של הצלבנים בארץ. בקיץ 1291 עזבה באישון לילה הספינה הצלבנית האחרונה את חופי א"י בדרכה לקפריסין. ששה שבועות מאוחר יותר נכנסו הממלוכים אל המבצר הנטוש והרסו את השערים והמגדלים. מאותו לילה המבצר ניטש ונזנח ואבניו שימשו לבניית אתרים שונים בארץ במו למשל בניית עכו בתקופה העות'מאנית.




 

[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר|אפיון וניהול הקמת האתר Ofra Moses-Magal|תקנון שימוש באתר|
הצהרת נגישות
אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2018 (c)